כץ נ' חברת הגיחון בע"מ

פסק דין

עניינה של תביעה זו הוא בנקיטת הליכי גבייה מינהליים כנגד התובע.

טענות התובע

התובע, אשר הינו עורך דין, שימש כמיופה כוח של קבוצה בעלי זכויות במגרש בשומרי אמונים בירושלים,לצורך הוצאת היתר בנייה. כמיופה כוח שלבעל הזכויות חתם התובע על כל הבקשות להיתר בנייה במגרש.

לתדהמת התובע, בחודש מרץ 2013 הטילה הנתבעת, ללא הודעה או התראה מראש, עיקול על חשבונותיו בבנק וכן על חשבון הנמצא בבעלות משותפת של התובע, אביו ואחותו.

התובע טוען כי הטלת העיקול גרמה לתובע נזק עצום, שכן מנעה ממנו לפעול בחשבונותיו וכן לקבל לחשבונו שיק בנקאי בסכום של 1,000,000 ₪ בשל מכירת דירתו וכן גרם לאי נעימות עם אביו ואחותו.

על מנת לבטל את העיקול, נאלץ התובע לשלם באופן מיידי סכום של 3,769 ₪.

לאחר תשלום החוב, התברר לתובע כי העיקול הוטל בשל חוב על המגרש בסכום של 2,900 ₪ בגין שימוש בחודש אוקטובר 2009. התובע הודיע לנתבעת כי אינו הבעלים של הנכס כי אם עורך הדין שייצג את בעלי הזכויות במגרש ודרש את השבת כספו בצירוף פיצוי על עגמת נפש. הנתבעת השיבה לתובע כי חשבון המים נרשם על שמו, שכן האישור להוצאת היתר בנייה נרשם על שם התובע.

התובע טוען כי בבקשה להיתר בנייה מופיע שמו כמיופה כוח של הבעלים, ובמקום לרשום את שמות הבעלים הנתבעת העתיקה את שמו כמיופה כוח.

מכאן התביעה בגדרה דורש התובע השבת הסכום ששילם וכן פיצוי בגין עגמת נפש ובגין פגיעה בשמו הטוב בשל הטלת עיקולים על חשבונותיו.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי ההליכים המינהליים העומדים בבסיס התביעה הם תוצאה ישירה של התנהלות בלתי תקינה מצד התובע. כך, טוענת הנתבעת, כי אילו היה התובע מגלה לנתבעת שהוא נרשם כמחזיק במד המים וכבעלים של הנכס נשוא התביעה שלא בשל החזקה בנכס וכן מיהם הבעלים האמיתיים של הנכס, הנתבעת לא היתה נוקטת כנגדו בהליכים נשוא התובענה, אלא שהתובע לא יידע את הנתבעת על כך וחייב אותה לפעול לגביית הכספים ממנו.

הנתבעת טוענת כי התקבלה אצלה בקשה לקבלת אישור להיתר בנייה בקשר עם יחידות בבית המשותף ברח' שומרי אמונים 75 בירושלים. הבקשה לאישור התקבלה אצל הנתבעת כשעליה מתנוססים פרטיו האישיים של התובע כמגיש הבקשה. בפני הנתבעת לא הוצג ייפוי כוח ולא נדרש חיוב של אדם אחר.

ביום 14.10.09 בוצע חיבור ראשוני של הנכס למד מים ראשי כללי, וזאת על סמך אישור מהוועדה לתכנון ולבנייה לחיבור זה. ביום 2.11.09 בוצע חיבור סופי של הדירות למדי מים דירתיים. אגרת הצריכה נשוא התביעה מתייחסת לתקופה שבין 14.10.09 – 2.11.109, ונרשמה על שם התובע על סמך הנתונים שהופיעו באישור ובתיק הנכס אצל הנתבעת. אגרה זו לא שולמה על אף שליחת חשבונית מטעם הנתבעת. לפיכך, נאלצה הנתבעת לנקוט בהליכי גבייה מינהליים.

הנתבעת טוענת כי טרם נקיטת הליכי הגבייה שלחה מכתב אכיפה מינהלי לכתובת הנכס, בו התריעה על כוונתה לנקוט בהליכי מינהליים לגביית הכספים. אילו היה התובע מביא לידיעת הנתבעת את העובדה כי נרשם כצרכן בנכס, למרות שאין הדבר כך, הרי יש להניח שהמחלוקת היתה באה על פתרונה ללא צורך בהטלת עיקולים.

דיון והכרעה

השאלות הטעונות הכרעה בתביעה זו הן : האם רשאית היתה הנתבעת לחייב את התובע באופן אישי בתשלום החוב והאם פעלה הנתבעת ברשלנות משרשמה את התובע כמחזיק של הנכס. השאלה הנוספת היא האם התרשלה התובעת משנקטה בהליכי גבייה מינהליים כנגד התובע. אדון בשאלות אלה כסדרן.

מעדותו של התובע, הנתמכת במסמכים, עולה כי התובע היה מיופה כוחם של בעלי המגרש ברח' שומרי אמונים בירושלים וככזה חתום על הבקשה להוצאת היתר בנייה כמיופה כוח של בעלי המגרש (נספח ה' לכתב התביעה).

מכאן שהתובע לא היה מחזיק של המגרש בגינו נרשם החיוב בצריכה או בעל ההיתר, כי עם מיופה כוח של בעלי היתר. עובדת היותו של התובע מיופה כוח של בעלי ההיתר מופיעה מפורשות במסמכים שבידי הנתבעת. כך, בבקשה להיתר בנייה, שהגישה הנתבעת, מצויין מפורשות כי בעל ההיתר הינו: "עו"ד אברהם כץ ע"י יפוי כוח". כך גם באישור להוצאת היתר בנייה נכתב מפורשות: "על שם עו"ד כץ אברהם על ידי יפוי כוח". ממסמכים אלה עולה מפורשות כי התובע אינו בעל ההיתר כי אם מיופה כוח של בעלי ההיתר ומכאן שלא היה מקום לחיוב התובע באופן אישי בצריכת המים של בעלי המגרש או מגישי הבקשה להיתר.

האם פעלה הנתבעת ברשלנות משרשמה את התובע כמחזיק של הנכס? הנתבעת נסמכת על אישור להוצאת היתר בנייה מיום 4.7.06 שהוצא על ידי הנתבעת עצמה, בו נרשם: "על שם: עו"ד אברהם כץ על-פי יפוי כח". מכאן שמאישור זה ניתן ללמוד בנקל כי התובע פועל כמיופה כוח ואינו המחזיק בנכס או בעל ההיתר. משכך, רישום התובע כמחזיק בנכס או כבעל ההיתר נעשה ברשלנות.